#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פא. האם טומאת זיבה מטמאה למפרע או מכאן ולהבא (כגון הרואה בשביעי ושומרת יום שראתה אחר מקצת שימור)?<p dir=""rtl"">האם אמרינו טומאת התהום בזיבה ובטומאת שרץ?</p>"	"דעת ר' יוסי [וכן דעת ר' יוחנן] שמדאורייתא מטמאה מכאן ולהבא ולכן אם שחטו עליה את הפסח ואח&quot;כ ראתה פטורה מלעשות פסח שני, וכן זב שרואה בשביעי שלו אינו סותר את שלפניו. [אם כן לא משכחת זבה גמורה אלא או בשופעת או ברואה כל בין השמשות.] אבל מדרבנן מטמאה למפרע משכב ומושב.<p dir=""rtl"">רבי אושעיא סובר שמדאורייתא למפרע הוא טמא ולכן ראה בשביעי שלו סותר כל ז'.</p><p dir=""rtl"">מה דתני רמי בר חמא לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד אליבא דר' יוסי חייבים לפרש למעט שרץ שטומאת זיבה בין כך מטמאה רק להבא, אבל אליבא דר' אושעיא ניתן לפרש למעט זיבה אבל בשרץ אמרינן טומאת התהום.</p>"	פסחים פא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: מנין לטומאת התהום שהותרה לנזיר ועושה פסח?	הלכה למשה מסיני ואסמכהו אקרא, בנזיר אמר ר&quot;א &quot;וכי ימות מת עליו&quot; במחוורת עליו, בעושה פסח כתיב &quot;בדרך רחוקה לכם&quot; לר' יוחנן במחוורת לכם, לרשב''ל כדרך, מה דרך בגלוי אף טומאה נמי בגלוי.	פסחים פא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פא: האם טומאת התהום מותרת אף שנודע לו קודם זריקה שנטמא?<p dir=""rtl"">(והאם הותרה גם קודם שחיטה?)</p>"	"אמר מר בר רב אשי אפ' קודם זריקה נמי מותרת.<p dir=""rtl"">(קודם שחיטה - תוס' הביא מהתוספתא שאסור, והרמב&quot;ם סובר שמותר.)</p>"	פסחים פא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: נמצא מת מושכב לרחבו של דרך, מתי מותר רק לנזיר ועשה פסח ואסור בתרומה, מתי מותר אף בתרומה, מתי אסור אף לנזיר ועשה פסח?	"באין לו מקום לעבור ואין אדם אפ' בסוף העולם היודע בה - הרי זה טומאת התהום שמותרת לנזיר ועושה פסח ואסורה לתרומה, אבל אם אחר יודע בה - אסורה אף לנזיר ועושה פסח.<p dir=""rtl"">מצאו טמון בתבן בעפר ובצרורות - הרי זה טומאת התהום, במים, באפילה, בנקיקי הסלעים - אין זה טומאת התהום.</p><p dir=""rtl"">אם יש מקום לעבור - אף לתרומה טהור, וכן אם אין מקום לעבור אבל נמצא מפורק לא בקבר והוא הולך ברגליו - טהור בתרומה, אבל אם נמצא בקבר - הקבר מצרפו, וכן טעון או רכוב - א&quot;א שלא יאהיל, וטמא בתרומה.</p>"	פסחים פא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: נטמא שלם או רובו, נטמא מיעוטו, היכן שורפים אותו ומאלו עצים ומדוע?	"נטמא שלם או רובו - שורפים אותו לפני הבירה כדי לבישו, מעצי המערכה (שלב ב&quot;ד מתנה) ולא מעצי עצמו, רב יוסף אמר שלא לביש את מי שאין לו ורבא אמר מפני החשד, איכא ביניהו לשרוף קני וחריותא שאין בזה חשד שאינן ראויים למערכה.<p dir=""rtl"">נטמא מיעוטו - שורפים אותו על גגותיהם מעצי עצמם, ולא משל המערכה שמא ישאר ויבאו לידי תקלה. הציקנים שורפים אותם לפני הבירה מעצי המערכה.</p>"	פסחים פא:		
